איטום גגות
“מתי אתם ממליצים לאטום את הגג הבית?”
הניסיון שלנו מלמד אותנו כי התקופה הטובה ביותר לבצע בה איטום, היא תקופת הקיץ. מדוע? מדובר על הימים שלפני עונת החורף הגשומה. נוכל תמיד לאטום לכם את הגג גם בחורף, אך חבל מאד שתצטרכו להתמודד עם חדירות של מים דרך הגג. לכן, אנו מציעים את פתרון המנע: אוטמים את הגג וכך מבטיחים חורף יבש! מעבר לכך, פשוט יותר לעבוד על גג יבש (בעונת האביב, הקיץ והסתיו), בהשוואה לאיטום בתנאי גשם. כך, נוכל לסיים את עבודתנו תוך זמן קצר.
דבר חשוב שיש לקחת בחשבון הוא את ניקוי הגג: לפני כל עבודת איטום, אנו מנקים את הגג מכל פסולת, זאת על מנת שנוכל ליישם איטום ברמה הגבוהה ביותר. בעונות היבשות, קל יותר לעבוד על הגובה ולנקות את הגג מאשר בעונת החורף. עוד הרבה לפני היורה – דברו איתנו ונגיע עד אליכם לאיטום איכותי ומקצועי המתבצע על ידי חוד החנית של אנשי האיטום!
אז למה בכלל צריך לאטום את הגג?
מי הגשם מגיעים במגע עם גג הבניין המשותף בו אתם גרים, או פשוט עם הגג של הבית הפרטי שלכם. כידוע, קירות שאינם אטומים סופגים אליהם את המים, כך שישנו פוטנציאל ללא מעט צרות. איטום הגג מבטיח שלא משנה כמה גשמים ירדו על הגג, הרי שלא תבחינו בהם על התקרה ועל הקירות שבתוך הבית. מעבר לנזקים הצפויים לכם עם גג שאינו אטום (ומדובר על נזקים רבים), הרי שבמקרה בו אתם מתגוררים בבית משותף, חדירת המים מגג שאינו אטום יכולה לגרום לנזקים למספר דירות.
אחריות על איטום הגג – סטנדרט השירות שלנו!
כשנסיים לאטום את הגג שלכם, נמסור לכם ביד אחריות כתובה. כתב האחריות הוא השקט הנפשי שלכם, והידיעה כי בכל מקרה שלא יהיה, תוכלו לממש את האחריות שנמסרה לכם מאיתנו. אנו בטוחים באיכות העבודה שאנו מבצעים וביסודיות הרבה שלנו, וכתב האחריות רק יכול להעיד בפניכם מהן האיכויות המקצועיות והשירותיות שלנו. חשוב לציין כי עבור כל עבודה (כל סוג של איטום), ניתנת תקופת אחריות שונה. לפרטים נוספים, דברו איתנו עוד היום!
איטום גגות – גם באמצעות זפת
אנו נשמח להציע לכם איטום גג בכמה שיטות שונות, כאשר אחת מהן היא השיטה באמצעות זפת. השיטה מוכרת בשם “זיפות גגות”, והיא נחשבת לשיטה הקאלסית והוותיקה ביותר. למרות שישנן שיטות מתקדמות יותר וכאלו שנחשבות עמידות יותר (כמו היריעות הביטומניות), עדיין משמישים אותה כאשר שביעות הרצון ממנה גבוהה. אנו מבצעים את הזיפות באמצעות מכונה מתקדמת, המאפשרת לנו להבטיח את האיטום ללא עשן וללא פיח.
עובדים על הגובה – עבורכם ובשבילכם
כמו כן, אנו מבצעים גם איטום לקירות חיצוניים. עבודה שכזו דורשת במיומנות רבה, זאת מאחר ונדרשת עבודה על הגובה. על מנת להבטיח עבודה יסודית, אנו עושים שימוש בסנפלינג, או במנוף מיוחד שבאמצעותו אנו יכולים להתנייד בין הקומות השונות. חשוב לציין כי עבודה על הגובה שמורה רק לאנשים המנוסים בעבודה ספציפית זו.
איטום
19 שפות
כלים
חייל מחיל האוויר של ארצות הברית אוטם פנל בעזרת מזרק וחומר איטום מוכן מראש הנמצא במיכל המוארך, בסניף הדואר החדש של שדה התעופה בגראם, אפגניסטן. חומר האיטום מוזרק מראש הפיה הלבנה שבקצה המיכל. על החייל לנוע לאורך הפנל כדי לאטום אותו לכל אורכו. החייל שאחריו מחליק את החומר לפנל כדי לשפר את האחיזה שלו, ולהסיר חומר איטום עודף.
איטום הוא כינוי כולל למערכת רב־שכבתית אשר תפקידה למנוע חדירת מים למבנים.
איטום מופרד לתחומים שונים:
איטום למניעת חדירת מים משטח הקרקע הצמוד למבנה אל תוך המבנה, בעיקר בשטחי מרתפים תת-קרקעיים. מקור המים יכול להיות מי גשם שנספגים בקרקע הצמודה למבנה או מי תהום שנמצאים בתוואי סמוך למיקום המבנה.
באם קיימת התראה לחשש להמצאות גז ראדון כלוא בקרקע, משולב במערכת האיטום הנ"ל טיפול נגד חדירת הגז[1] אל קומת/ות המרתף.
איטום למניעת חדירת מי גשם במפגש עם חזיתות המבנה לכל גובהו.
איטום פנימי בשטח המבנה, בדרך כלל למניעת העברת רטיבות שמקורה במטבחים או חדרי רחצה לחדרים סמוכים, והעברה אופקית לחדר צמוד כולל גם לדירה או נכס ששוכן בקומה מתחת.
האיטום במבנה מתבצע על:
כל מעטפת המבנה, על כל חלקיה:
חלקי מבנה תת-קרקעיים (יסודות, מקלטים, מרתפים, פירי מעליות, חניונים): במקומות אלה נדרשת הגנה הן נגד מים שעלולים להגיע לכל גובה קומות המרתף והן למניעת חדירת מים שיעלו כתוצאי מלחצים בקרקע לעבר הרצפה התחתונה ביותר של המרתפים. במקומות אלו מיושמת שכבת הגנה על האיטום להבטחת קיים האיטום למשך שנים רבות.
קירות חיצוניים מעל לקרקע: האיטום נדרש גם בתחומי הקיר עצמו בעיקר במפגש בין חומרים כדוגמת קיר עם גמר טיח או חיפוי אבן עם חלונות או קירות מסך וכן אביזרים המשתלבים כחלק מהחזית כדוגמת אדניות פרחים.
על חלקים פנימיים של המבנה, שבהם ישנו שימוש במערכות אינסטלציה כחדרי רחצה, מטבחים, חדרי שירותים וחדרי שרות/כביסה. חלקים אלה נקראים בשם הכולל "חדרים רטובים".
מתקנים הנדסיים שהם חלק אינטגרלי ממערכות המבנה כדוגמת מאגרי מים לשתייה או לכיבוי אש.
מקרים מיוחדים כמו מרחבים מוגנים שאמורים להיות אטומים כנגד חדירת גזים מסוכנים בעת מלחמה כאשר מערכות כדוגמת מזגנים צנרת חשמל ותקשורת עדיין חייבות לעבור דרך קירות המרחב המוגן על מנת לאפשר לחדר תפקוד מלא גם בשגרה וגם בעת חירום.
עד לפני שנים לא רבות התבצע האיטום במבנים בעיקר על ידי מריחת זפת על קירות המרתפים וגג המבנה. שיטה זו עדיין מיושמת אבל היא מתבצעת בעיקר במבנים ישנים.
בתחילת שנות השמונים התפתח השימוש ביריעות איטום ביטומניות תעשייתיות. יישום היריעות בהדבקה בעזרת מבער אל שכבת יסוד שנמרחת ישירות על גבי גג בטון.
במקביל, חברות מסחריות מקדמות מכירת חומרי איטום שונים שישומנן נעשה בהתזה, במריחה או גלילה.
איטום של קירות מסך בהקף הקירות נעשה באמצעות יריעות תרמוסטיות או גומי אשר מודבקות אל קיר המסך מצד אחד ואל דופן הפתח בקיר בצד השני.
בעיה שכיחה באיטום מבנים היא מעברי רטיבות מדירה לדירה בבית משותף, ובעיקר חדירת רטיבות מהגג או ממרפסות פתוחות. על פי חוק המקרקעין התשכ"ט-1969 ועד הבית המשותף אחראי למניעת מעבר רטיבות מהגג ומהקירות החיצוניים לדירות, וכל בעליה של מרפסת פתוחה אחראי למניעת מעברי רטיבות מהמרפסת שלו אל דירת השכן שמתחתיה. אך חברת איטום גגות טובה תמנע בעיות אלו.
בעיות של נזילה אנכית מדירה אחת לדירת שכן מתחתיה בעיקר באזורי חדרי רחצה או מקלחות שבהם נעשה שיפוץ אך לא בוצע בהן איטום איכותי.
בעיות האיטום קשות שמשמעותן הכספית גדולה - אותם המקומות שבהם לשם תיקון שכבות איטום נדרש פירוק תשתית קיימת כגון ריצוף, חיפוי קירות מאריחי קרמיקה או אבן או טיח. בעיות מסוג זה שכיחות במקרה של נזילות ממרפסות גג כך שנוצרת נזילה אל חלל המגורים של הדירה מתחתיה
בעיות יקרות במיוחד לתיקון הן בעיות חדירת רטיבות אל מבנים תת-קרקעיים, מרתפים, מקלטים, פירי מעליות מוצפים, וכו'. אלו דורשים חפירות לעומק הקרקע או לחלופין את ביצוען של עבודות איטום פנימיות, המכונות עבודות "איטום שלילי".[דרוש מקור]
פתרונות יקרים דומים נחוצים במקרי נזילות ממאגרי מים או בריכות שחייה, אשר גם בהן, פתרונן של הבעיות דורש את ריקון והשבתת המאגר/הבריכה או את קילוף שכבות החיפוי (בבריכות העשויות קרמיקה או פסיפס).
על פי הכתוב במילונו, את השם אִטּוּם ואת הפועל אִטֵּם (שניהם – במובן caulk) חידש ראובן אלקלעי.[2]
מדיה וקבצים בנושא איטום בוויקישיתוף
^ המשרד לאיכות הסביבה, הנחיות למניעת חדירת גז ראדון למבנים, באתר המשרד לאיכות הסביבה
^ ראובן אלקלעי, מלון עברי שלם, כרך 3, הוצאת גליל, 1994